מילון מונחים פיננסים בגובה העיניים

שומעים וקוראים מונחים כמו תזרים, ריבית דריבית, קרן חירום והולכים לאיבוד? בדיוק בשביל זה כתבתי לכם את מילון המונחים הפיננסיים בגובה העיניים, בשפה פשוטה, תכלס, בלי לסבך.

תקציב – תכנית המגדירה כמה כסף יש באפשרותנו להוציא כל חודש (ורצוי שהסכום יהיה נמוך מההכנסות שלנו). נחלק את ההוצאות שלנו לקטגוריות ונגדיר כמה נרצה להוציא בכל קטגוריה לפי סדרי העדיפויות שלנו. נדאג להקפיד שלא לחרוג מהסכום שהקצבנו לכל דבר. הצמדות לתקציב תבטיח שנצליח להתקדם אל עבר המטרות שלנו ולשמור על התנהלות מאוזנת ומודעת. 

תזרים (תזרים מזומנים) – התזרים כשמו כן הוא זרימת הכסף פנימה והחוצה, ההכנסות וההוצאות. תזרים חיובי פירושו שיש יותר כסף נכנס מאשר יוצא, דבר החיוני לניהול כלכלי תקין וצמיחה כלכלית. שימו לב! תזרים אינו העו"ש ולהיפך. התזרים יכול להיות שלילי בעוד העו"ש בפלוס ולהיפך!

מוזמנים לראות כאן סרטון שהכנתי בנושא.

מינוס בחשבון הבנק – הבנק נותן לכל אחד מאיתנו מסגרת, בעצם מאפשר לנו להוציא יותר ממה שיש לנו באמת. נחמד מצידו, לא? אז זהו שלא! המינוס הוא בעצם הלוואה לכל דבר ואחת יקרה במיוחד! ברגע שאנחנו מוציאים יותר ממה שיש לנו הבנק בעצם מוכר לנו כסף, אנחנו חייבים לבנק כסף ומחזירים אותו בריבית דריבית. חשוב לנהל את התקציב שלנו כך שלא נגיע לשם. 

חיסכון – הפרשה של כסף מההכנסה השוטפת ושמירתו לצרכים עתידיים. חיסכון סדיר מאפשר לדאוג היום למטרות העתידיות שלנו, לביטחון הכלכלי שלנו ולכך שלא נופתע מכל בלת"ם. חסכון לרב ינוהל במכשירים פיננסים סולידיים (חסכון אינו השקעה!), כלומר בסיכון נמוך שישמור על ערך הכסף ולא יסכן אותו. למשל, פקדונות שונים בבנק או קרנות כספיות.

קרן חירום – רצוי שלכל אדם ולכל משפחה תהיה קרן חירום שתפקידה לעזור לנו לצלוח כלכלית תקופות בלתי צפויות שהחיים מזמנים לנו (כי נו אתם יודעים, החיים…) כמו למשל פיטורים, מחלה וכדומה. מומלץ שהקרן תהיה בגובה של 3-6 חודשי מחייה משפחתיים ושהכסף יישמר במכשיר שמאפשר סיכון נמוך ונזילות מיידית, כמו למשל קרן כספית או פיקדון יומי. 

ריבית – התשלום שמשלמים על הלוואה או שמקבלים על חיסכון. כלומר, הריבית יכולה להיות לרעתנו או לטובתנו. נשאף תמיד להיות בצד שמקבל ריבית על הכסף ולא משלם אותה. ריבית גבוהה על חובות יכולה להכביד, בעוד ריבית על חסכונות עוזרת להגדילם (קולטים את הקסם? כסף שעושה כסף!). הריבית על החובות (מינוס או הלוואות) תמיד תהיה גבוהה מהריבית שנקבל על החסכונות.

משכנתא – הלוואה לזמן ארוך לרכישת נדל"ן בתשלומים חודשיים שמקבלים מהבנק אל מול משכון הנכס. תנאי המשכנתא מאוד משתנים וכל משכנתא בנויה אחרת. גובה החיוב יכול להשתנות מאוד, הכל כתלות בתמהיל ובריביות השוק. מדובר בהתחייבות לטווח ארוך מאוד ולכן חשוב מאוד לתכנן אותה נכון ובהתחשב במכלול השיקולים. רצוי מאוד להיעזר ביועץ משכנתאות (לא מטעם הבנק).

ריבית דריבית – 

"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם." אלברט אינשטיין

ריבית הנצברת על ריבית קודמת. למשל, אם לא משכנו ריבית שנצברה על חיסכון, בשנה הבאה נצבור ריבית גם על הריבית הזו – זוהי ריבית דריבית וזה מאפשר צמיחה מוגברת של החיסכון. שימו לב! אותו הדבר גם בריביות על הלוואות שם המנגנון הזה עובד מאוד לרעתנו!

נסתכל על דוגמה מספרית:
נניח ששמנו 1000 שקלים בחסכון שנותן ריבית קבועה של 5% לשנה
בסוף השנה יהיו לנו 1050 שקלים,
בשנה השנייה נקבל 5% לא מתוך 1000 אלא מתוך 1050
ואז בסוף השנה השנייה יהיה לנו 1102.5 (1050+52.5) וכך הלאה…
קסם!! כסף שעושה כסף!
עכשיו חישבו מה קורה כשמדובר בריבית על הלוואה או על המינוס… החוב שלנו גדל גם אם בפועל לא הגדלנו את הצריכה שלנו! חוב שמייצר חוב.

מוזמנים לראות כאן סרטון שהכנתי בנושא.

אשראי – הלוואה או מסגרת כספים שנלקחת ממוסד פיננסי, בדרך כלל בריבית, לצורך רכישות או שימושים שונים. אשראי יכול להקל אך גם להכביד בהתאם לניהול נכון. 

מסגרת אשראי – היתרה השלילית או המינוס המקסימלי שהבנק מאפשר לנו. חריגה מהמסגרת מלווה בריבית גבוהה מאוד ואפשרית רק באישור מיוחד מהבנק. נעשה כל מאמץ אפשרי שלא להגיע לשם.

אשראי מתגלגל – כאשר לוקחים אשראי (מחברת כרטיס האשראי) ולא משלמים אותו עד תום, הוא "מתגלגל" לתקופה הבאה בריבית גבוהה יותר. זו צורת אשראי יקרה מאוד ורצוי מאוד מאוד שלא להגיע לשם. לעיתים חברות האשראי יציעו לשלם תשלום קבוע ללא תלות בסכום בו גיהצתם בפועל – שימו לב! המשמעות היא שאם תגהצו בסכום גבוה יותר תשלמו את ההפרשים בריביות גבוהות במיוחד. אין מתנות חינם!

הוראת קבע – הוראה לבנק לבצע תשלום קבוע מראש, כמו תשלום חשבונות, ארנונה או משכנתא, באופן אוטומטי בכל תקופה. מסייע בניהול כלכלי יעיל.

עו"ש (עובר ושב) – חשבון הבנק השוטף שלנו שבו מתנהלים התשלומים וההכנסות היום-יומיים.

נכסים – פריטים או רכוש שיש להם ערך כספי, כמו כסף מזומן, דירה, ניירות ערך וכדומה שאפשר למכור בעתיד.

התחייבויות – חובות, הלוואות או תשלומים שאנחנו חייבים לאחרים כמו בנק, ספקים או רשויות, ושעלינו לפרוע.

הלוואה – סכום כסף שלוקחים כחוב מגורם אחר (בנק, קרן או פרטי), עם התחייבות להחזירו בתוספת ריבית תוך תקופה מוגדרת.

יש סוגים שונים של הלוואות:

הלוואה צרכנית – לקיחת כסף לצריכה פרטית כמו רכישת רהיטים או מכשירים
משכנתא – הלוואה גדולה לרכישת דירה או נכס נדל"ן, שמוחזרת לאורך שנים רבות
הלוואת גישור – הלוואה זמנית לתקופה קצרה לצורכי גישור בין מימון אחד למשנהו

חשוב לקחת הלוואות באופן מושכל על פי יכולת ההחזר, ולהבין את תנאי הריבית וההחזר לפני לקיחתן. הלוואה לרוב לא מהווה פתרון לקושי תזרימי (יותר הוצאות מהכנסות). ללא שינוי בהרגלי הצריכה ההלוואה היא כמו פלסטר לדימום מסיבי ולא רק שהיא פותרת את הבעיה לזמן קצר מאוד היא אף מחמירה את הבעיה.

ריבית בנק ישראל – כמו שאנחנו לווים כסף מהבנק, הבנק לווה כסף מבנק ישראל (בעצם מהמדינה). כמו שהבנק קובע להלוואות שלנו ריבית, גם בנק ישראל קובע ריבית לבנקים. זוהי ריבית בנק ישראל. שיעור הריבית הזו משפיע על כלל הריביות בשוק. כאשר ריבית בנק ישראל עולה, גם הריביות על הלוואות ומשכנתאות בבנקים המסחריים עולות, וכאשר היא יורדת – גם הריביות יורדות. שינוי בריבית זו משפיע על העלות של לקיחת הלוואות והכדאיות בהשקעות.

ריבית פריים – ריבית ששווה 1.5% יותר מריבית בנק ישראל (אם נניח ריבית בנק ישראל היא 4.5% אז ריבית הפריים היא 6%). זוהי ריבית שנקבעת על ידי הבנקים המסחריים בישראל. ריבית זו משמשת כבסיס להלוואות ולמוצרי אשראי נוספים עבור לקוחות הבנק. כל הלקוח מקבל מהבנק תנאים שונים, יש שיקבלו הלוואות\חסכונות בריבית גבוהה או נמוכה מריבית הפריים. 

אינפלציה – ירידת ערך הכסף. נסביר על ידי דוגמה, אם לפני עשור מנת פלאפל עלתה 15 שקלים והיום היא עולה 30 שקלים אז 30 שקלים כיום שווים ל-15 שקלים של פעם. 

תשלומים – פריסה של תשלום על מוצר כלשהו למספר תשלומים. לעיתים ללא ריבית ולעיתים אנחנו משלמים על דחיית התשלום ריבית. אם בוחרים לשלם בתשלומים חשוב לוודא שיש יכולת תזרימית לעמוד בתשלומים לאורך כל התקופה ולקחת זאת בחשבון בתכנון התקציב.

פנסיה – תוכנית חיסכון לגיל פרישה, שהעובד והמעביד מפרישים לה כסף מדי חודש. הכסף נצבר ויחולק כקצבה חודשית לאחר הפרישה. פנסיה היא תכנית שמהווה גם ביטוח למקרה של נכות או מוות.

קופת גמל – זו קופת חיסכון נוספת לעובד, בנוסף לפנסיה (כלומר לגיל פרישה). העובד והמעביד יכולים להפקיד לקופה הזו למטרות שונות כמו פיצויים, תגמולים וחסכון ארוך טווח.

קופת גמל להשקעה – מעין תיק השקעות שמנוהל על ידי בתי ההשקעות השונים. בתמורה לניהול בתי ההשקעות גובים דמי ניהול. אם דוחים את משיכת הכספים ומושכים אותם אחרי גיל 60 כקצבה הכספים פטורים ממס רווחי הון, אחרת מחויבים ב-25% מס רווחי הון כמו בכל מכשירי ההשקעה האחרים.

קרן כספית – ניתן לחשוב על קרן כספית כקבוצת רכישה של פקדונות. הלקוח מפקיד את כספיו לקרן והקרן מתמקחת עם הבנקים על התנאים. בגלל שיש לקרן יתרון של גודל היא לרוב מקבלת תנאים טובים מאוד כך שהריבית על הכספים דומה מאוד לריבית בנק ישראל. יש גם קרנות כספיות דולריות שמנוהלות במנגנון דומה. בניגוד לפקדונות בנקאים הכסף נזיל וניתן להפקיד או למשוך כספים מהקרן בצורה חופשית.

קרן השתלמות – חיסכון פנסיוני עם הטבות מס משמעותיות (עד תקרה מסוימת) שמנוהל בבתי ההשקעות השונים. קרן השתלמות הופכת לנזילה רק אחרי 6 שנים של הפקדות אך רצוי שלא לפדות אותה מכיוון שככל שממשיכים להחזיק אותה היא צוברת תשואה לפי עקרון הריבית דריבית. ניתן לבקש לנהל את הכסף במסלולים שונים ברמות סיכון שונות. יש שתי אפשרויות לפתיחת קרן השתלמות:
-שכירים: על ידי המעסיק (נחשב להטבה, לא כל המעסיקים נותנים).
-עצמאים: יכולים לפתוח לעצמם

השקעות – רכישת נכסים פיננסים שונים (פיזיים כמו נדל"ן או מניות, אגרות חוב ועוד) שיש להם תשואה פוטנציאלית. כלומר, רכישת דבר שהערך שלו עולה עם הזמן או שעצם הבעלות שלו מייצרת הכנסה. חשוב לציין שבהשקעות יש סיכון שכן הדברים גם עלולים לאבד מערכם או שההכנסה הצפויה לא מתקיימת (נכס שלא מצליחים להשכיר או שיש בו בעיית אינסטלציה קשה).

יש משהו שחסר? כתבו לי, אשמח להוסיף