מאמרים
אג"ח הוא ראשי תיבות של איגרת חוב – סוג של הלוואה שאתם נותנים למדינה או לחברה. בתמורה, הם מתחייבים להחזיר לכם את הכסף בתוספת ריבית. כלומר, מה שאתם בעצם קונים זו התחייבות - התחייבות שתקבלו את הכסף שלכם בחזרה עם ריבית. אג"ח נסחר בבורסה כמו כל נייר ערך אחר, אך נחשב לרוב לנכס סולידי יותר […]
בכל מה שקשור לחינוך והשכלה פיננסית הבחירה דווקא במילה הזו כדי לתאר תנודתיות עושה עוול גדול והביא למצב שהשקעות התבססו בתודעה הציבורית כדבר מסוכן. הרי מה שמסוכן מפחיד וראוי להתרחק ממנו. וכך נוצר מצב שאנשים רבים מפספסים את פוטנציאל הצמיחה של הכסף שלהם ונשארים מחוץ למשחק. ולא רק שהם לא נמנעים מהסיכון - הם בוודאות […]
רוב האנשים רוכשים ביטוח חיים ופשוט שוכחים ממנו. אבל מה אם אני אגיד לכם שהרבה מכם משלמים יותר מדי על ביטוח שלא באמת נחוץ לכם? או שבכלל יש לכם כיסוי חינם ואתם אפילו לא יודעים עליו?
כשאנחנו מדברים על כסף, יש נטייה טבעית להתייחס אליו כמספר מוחלט – כמה יש לנו בחשבון, כמה הרווחנו במשכורת, כמה עלה לנו מוצר מסוים. בפועל, ערכו של כסף לא נמדד באופן אבסולוטי. הערך האמיתי שלו נקבע לפי כוח הקנייה שלו, כלומר, כמה דברים הוא מאפשר לנו לרכוש.
לבני אנוש יש נטייה טבעית לחפש ודאות, אך המסקנה הבלתי נמנעת היא שאין ודאות מוחלטת, אם בכלל. לאורך התקופה האחרונה המשפט "דברים שלא קרו קורים כל הזמן" הולך איתי, בכל מובן ובעיקר בהקשר הכלכלי. מי שמנסה לחזות את השוק ולקבל החלטות כלכליות בהתבסס על אירועי עבר עלול לגלות שלחיים ולשוק יש תוכניות משלהם.
בעולם ההשקעות, הצעות נוצצות ומפתות מגיעות מכל כיוון, ולפעמים קשה לדעת מה אמיתי ומה מלכודת. אז איך מזהים נורות אדומות? הנה כמה סימנים שצריכים לגרום לכם לעצור ולחשוב פעמיים לפני שאתם משקיעים את הכסף שלכם.
במהלך העבודה שלי עם משפחות וזוגות צעירים, אני נתקלת לא פעם במצב שבו אנשים מגיבים לאירועים כלכליים במקום ליזום תכנון מוקדם. שני סיפורים ששמעתי לאחרונה ממחישים את העניין בצורה מושלמת.
קרה לכם פעם שהשכר שלכם היה נמוך בעשרות אחוזים בגלל חופשה או מחלה? ייתכן מאוד שזה קרה בגלל הפערים בין שכר היסוד, שכר מבוטח, ושכר הברוטו שלכם.
אחד הנושאים החשובים ביותר בתחום הפיננסי הוא הבנת המושג "ריבית מצטברת" והשפעתו על סך ההחזרים שלנו בהלוואות. למרות שמדובר בנושא בסיסי, רבים אינם מבינים את המשמעות המלאה של הריבית השנתית וכיצד היא מצטברת לאורך השנים.
השינוי שהכניסו אפליקציות התשלומים, כמו פייבוקס וביט, ממחיש בדיוק את המושג חשבונאות מנטלית. למה עלינו לשים לב כדי להתנהל נכון עם השינוי?
רבות מהקרנות הכספיות שהפכו לפופולריות מאוד בשנים האחרונות העלו את דמי הניהול, ובמקרים מסוימים אף הכפילו או שילשו אותם. האם זה אומר שכדאי לעבור לפיקדון בבנק? או שאולי להחליף קרן? התשובה תלויה בפרמטרים שונים שצריך לבחון בקפידה.
רובנו לא מודעים לכך שבגיל הפרישה, הקצבה החודשית שלנו תהיה רק שליש עד חצי מההכנסה שהייתה לנו בזמן העבודה. מדובר בנתון מדאיג מאוד, אבל החדשות הטובות הן שיש פעולות פשוטות שיכולות לשפר את המצב באופן משמעותי.
לכל מדינה יש בנק מרכזי, ותפקידו העיקרי הוא לשמור על יציבות כלכלית ולמנוע מצבי קיצון כמו מיתון או אינפלציה מוגזמת. איך זה מתבצע? אחד הכלים המרכזיים שעומדים לרשות הבנק המרכזי הוא קביעת הריבית, שהיא למעשה "מחיר הכסף".
קרה לכם פעם שקניתם פריט חדש, ואז פתאום כל מה שסביבו התחיל להיראות מיושן? למשל, רכשתם ספה חדשה ופתאום השטיח והווילונות נראים לא מתאימים? ברוכים הבאים לעולם של אפקט דידרו.
בסיסו של כל שינוי כלכלי הוא תזרים חיובי. זהו הבסיס שמאפשר להתחיל לחסוך, להשקיע, וליצור ביטחון כלכלי. התזרים החיובי הוא הדלק לצמיחה פיננסית, שמוביל לבניית נכסים מניבים ולהכנסה שאינה תלויה בעבודה שוטפת.
כאשר אנחנו מקבלים החלטות פיננסיות, רובנו מתמקדים במה שאנחנו מרוויחים מהבחירה שעשינו. אבל האם אנחנו עוצרים לחשוב על מה שאנחנו מפסידים? כאן בדיוק נכנס לתמונה המושג "עלות חלופית".
הרבה אנשים מקבלים את הדוחות מחברת הפנסיה ולא באמת טורחים לפתוח אותם. אבל לקרוא את הדוח הפנסיוני שלך זו לא רק אחריות – זו דרך פשוטה לוודא שהכסף שלך מנוהל בצורה שמתאימה לך.
לא פעם אני מסבירה שמי שמבין את שחיקת הכסף ואיבוד כוח הקנייה שלו עם הזמן מבין שיותר מאשר מסוכן להשקיע – מסוכן לא להשקיע! כסף שלא מושקע, פשוט הולך אחורה. הוא מפסיד פעמיים: פעם אחת את התשואה הפוטנציאלית, ופעם שנייה את השחיקה של האינפלציה. אם הכסף שלכם לא עובד – הוא לא עומד במקום, אלא […]
בעולמות הכסף חשוב לזכור: אין תשובה אחת נכונה! כל אחד מאיתנו נמצא במקום שונה, יש לו צרכים שונים, וחשוב להבין את כל האפשרויות לפני שמקבלים החלטה. אז אני כאן היום כדי לעשות לכם קצת סדר עם שלושה מכשירי השקעה פופולריים. לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות שחשוב לקחת בחשבון.
כולנו שמענו על וורן באפט – אחד מהמשקיעים הגדולים בהיסטוריה. האיש שהפך את המושג "השקעות לטווח ארוך" לאומנות. כיום, בגיל 94, הונו של באפט מוערך בכ-150 מיליארד דולר. אבל זה לא הנתון הכי מפתיע. מה שמדהים באמת הוא איך הוא הגיע לשם.
כשמדובר בכסף שלנו, יש מונח אחד שמקבל לעיתים פחות תשומת לב ממה שמגיע לו, אבל הוא הבסיס לכל מהלך כלכלי נכון – התזרים. אז מה זה בעצם תזרים? איך הוא משפיע עלינו, ולמה כדאי להתחיל ממנו כשמתכננים את העתיד הכלכלי? בואו נעשה סדר.
כשמדובר בכסף שלנו, רבים מאיתנו בוחרים "לשחק בטוח" ולהשאיר את הכסף בעובר ושב. לכאורה, זו נראית כמו החלטה סולידית – הכסף נשאר זמין, המספרים נשארים זהים, והכול נראה יציב. אבל למעשה, להחלטה לא להשקיע יש מחיר, ולפעמים הוא אפילו גבוה יותר מאשר נטילת סיכון בהשקעה.
קרן השתלמות היא אחד ממכשירי ההשקעה המעניינים ביותר שיש היום בשוק, ועם זאת, רבים עדיין לא מכירים לעומק את היתרונות שלה. מדובר בכלי פיננסי שמאפשר לא רק לחסוך בצורה מסודרת, אלא גם ליהנות מהטבות מס ייחודיות שמבדילות אותו ממכשירי השקעה אחרים.
בשנים האחרונות המונח "חופש כלכלי" הפך לשאיפה עבור רבים ונכנס לשפה הפיננסית של אנשים מכל תחומי החיים. במקום לשאוף לחופש כלכלי בלבד, אני מציעה לשקול גישה מעשית יותר: רווחה כלכלית.
"יש לי 20/100/500 אלף שקלים, מה לעשות איתם?" אני מבינה את הרצון לקבל תשובה פשוטה וישירה. הרי כולנו רוצים תשובות ברורות, הצלחות מהירות, דרכים כמה שיותר קצרות ולעשות מהכסף שלנו כמה שיותר כסף כמה שיותר בקלות. אבל התשובה שלי, גם אם היא נשמעת מעצבנת, היא תמיד: "זה תלוי."
בקופת המדינה יש מיליארדי שקלים (!) שנגבו בגבייה עודפת על ידי מס הכנסה, והם שייכים לאזרחים. אבל הנה הקטע – המדינה לא מחזירה את הכסף הזה מיוזמתה. אם לא תדרשו אותו, לא תקבלו.
קרן כספית היא מכשיר השקעה סולידי שיכול להוות תחליף טוב לפקדונות בנקאים. אני אוהבת לחשוב עליה כקבוצת רכישה לפקדונות ואיגרות חוב סולידיות. מדריך פשוט ופרקטי כולל הנחיות לרכישה צעד אחרי צעד
הפנסיה שלנו היא לא מותרות, היא לא יכולה לחכות שיהיה לנו זמן להתעסק איתה. ככל שנתעסק איתה מוקדם יותר כך נשפר את הסיכוי שלנו לחיות ברווחה בעתיד
להוציא פחות לא שווה בהכרח לאומללות או למחסור. להיפך, הוצאות מודעות, לחיות ממה שיש ולא ממה שאין נותן אוויר, תחושת שליטה, נחת, שקט נפשי ורווחה
תשלומים הם בעצם הלוואה. זה אומר שקנינו היום מוצר או שירות מכסף שאין לנו ואנחנו מחזירים את ההלוואה (גם אם זה בריבית אפס) לאורך הזמן
אחת מההוצאות הכי משמעותיות למשק בית ממוצע בישראל היא המשכנתא. חשוב מאוד לתכנן את המשכנתא כך שתתאים לתזרים המשפחתי מבלי להחנק
במאמר הקודם ראינו למה אנשים נמנעים מלהתעסק עם הכסף שלהם. במאמר הזה אנסה לתת מוטיבציה ולהסביר למה זה קריטי שנתעסק איתו ומה אנחנו יכולים להרוויח מזה
אנחנו רוצים להאמין שאנחנו יצורים רציונאלים - אנחנו לא! הרגש משחק אצלנו תפקיד מרכזי מאוד בכל החלטה שאנחנו עושים. הרי ברור לכולנו שהדבר הכי הגיוני ונכון לעשות הוא להוציא פחות ממה שאנחנו מכניסים, לחסוך לטובת העתיד שלנו ולתכנן מראש את ההוצאה הגדולה הבאה שלנו ובכל זאת רבים מאיתנו לא עושים זאת.
בעידן הרשתות החברתיות וטרנד החופש הכלכלי חשוב שנזכור להשוות את עצמנו רק לעצמנו. השוואה לאחרים רק מעכבת אותנו בדרך למטרות שלנו
שומעים וקוראים מונחים כמו תזרים, ריבית דריבית, קרן חירום והולכים לאיבוד? בדיוק בשביל זה כתבתי לכם את מילון המונחים הפיננסיים בגובה העיניים, בשפה פשוטה, תכלס, בלי לסבך.
ריכזתי ואספתי לכם 25 רעיונות והרגלים שאם תקפידו עליהם תחסכו כסף, אולי אפילו הרבה כסף.
גם אתכם הטסט תופס בהפתעה? כל שנה מחדש… או אולי הקייטנה של הילדים בקיץ? שוב תופסים את הראש ולא מבינים איך אתם הולכים לסגור את החודש? זאת לא גזרת גורל.
מחודש לחודש המינוס גדל, מחודש לחודש הלחץ גדל ואנחנו מרגישים שאנחנו מאבדים שליטה. ואז אנחנו רואים פרסומת או שהפקידה בבנק מציעה לנו הלוואה בתנאים אטרקטיביים. ואנחנו אומרים לעצמנו - נפלא! נפתרה הבעיה! האומנם?
רווחה כלכלית היא תחושה והיא לא מוגדרת על ידי מספר כזה או אחר. יש מי שירגיש רווחה מחיים בבית קטן במדבר ומהאפשרות להסתכל על הכוכבים כל לילה ויש מי שירגיש רווחה רק אם יגור בפנטהואס במגדל בתל אביב ויסע באוטו מפואר. ממה נובעת תחושת הרווחה? ואיך החיים שלנו צריכים להיראות כדי שנחוש שהצלחנו? התשובה לשאלה […]



















